מ', ר', א' ו-ת' הם ארבעה אחים. לפני כשש שנים אימם חוותה משבר נפשי קשה, ההורים התגרשו והאם אושפזה. האב ניסה לגדל את הבנים לבדו, אך התקשה.
השכנה שהפכה למשפחה
אחת השכנות הבחינה בקשיים וההתגייסה לסייע. היא טיפלה בארבעת הבנים בשעות אחר הצהריים, הכינה להם ארוחות, עזרה בשיעורי בית והכינה אותם לשינה. כל ערב חזרו הבנים לישון אצל אביהם – מצב שנקרא "אומנת יום".
נקודת המפנה
כשהאב נדרש לנסוע לחו"ל לעבודה, הוא השאיר את הבנים אצל המשפחה. כשחזר, הודה שאינו מסוגל לגדל אותם וביקש להשאירם באומנה.
ההחלטה
למשפחה כבר היו 8 ילדים ביולוגיים, הבית לא גדול והמצב הכלכלי מאתגר. הם עזרו מטוב ליבם ולא תכננו סיטואציה כזו. אבל לאחר שהבנים כבר שהו אצלם תקופה משמעותית, החליטו לקחת על עצמם את התפקיד – ובתנאי אחד: לשמור את ארבעת האחים יחד. בשום אופן לא הסכימו לפצלם.
הרגע המרגש
במהלך ועדה שהתקיימה, ניגשה האם הביולוגית לאם האומנה, לחצה את ידה ואמרה: "תודה." השתיים התחבקו בדמעות. גם הצוות מסביב התקשה להישאר אדיש נוכח הרגע המיוחד הזה.