אומנת קרובים – כשהמשפחה היא הבית

אומנת קרובים

אומנה בישראל היא המסגרת שמעניקה לילדים ובני נוער, שאינם יכולים לגדול בביתם, בית חלופי – מוגן, יציב ותומך. כשמדינה מחליטה שילד אינו יכול להישאר אצל הוריו, היא מחפשת עבורו את הפתרון הפחות מטלטל האפשרי. ולעיתים קרובות, הפתרון הזה נמצא ממש בתוך המשפחה עצמה.

כשסבא וסבתא, דוד ודודה, אח בוגר או קרוב משפחה אחר מסוגל ומוכן לקבל את הילד לביתו – האפשרות הזו מקבלת שם: אומנת קרובים. מדובר במסלול ייחודי בתוך סוגי האומנה בישראל, שמכיר בחשיבות של שמירה על הרצף המשפחתי גם כשהבית הביולוגי אינו יכול לתפקד.

 

מהי אומנת קרובים?

אומנת קרובים היא מסגרת אומנה שבה ילד מושם אצל בן משפחה מקרבה ראשונה או שנייה – סבים וסבתות, דודים ודודות, אחים ואחיות בוגרים, ולעיתים גם בני דודים קרובים. על פי חוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016, קיימת עדיפות מפורשת להשמת ילד אצל קרוב משפחה, כל עוד הקרוב עומד בתנאי הסף הנדרשים.

אומנה אצל קרובי משפחה אינה פתרון אוטומטי. גם הקרוב הנבחר עובר תהליך הערכה מקצועי, כולל בדיקות רקע, פגישות עם גורמי הרווחה, והכשרה – בדומה לתהליך שעוברות משפחות מאגר. ההבדל הוא שנקודת המוצא שונה: מדובר במישהו שהילד מכיר, שמכיר אותו, ושכבר שייך לעולמו.

מי יכול להיות קרוב מתאים?

מגוון קרובי משפחה יכול להגיע בחשבון כמשפחת אומנה קרובים:

  • סבים וסבתות
  • דודים ודודות
  • אחים ואחיות בוגרים
  • בני דודים בדרגת קרבה ראשונה
  • קרובי משפחה נוספים בנסיבות מיוחדות

המדינה נותנת עדיפות לפתרון המשפחתי – אך לא על חשבון טובת הילד. אם הקרוב אינו מתאים, לא יאושר.

 

מתי ילד מגיע לאומנה אצל קרובי משפחה?

ישנם מצבים שונים שבהם ילד עשוי להגיע לאומנת קרובים. לא תמיד מדובר במשבר חריף – לעיתים מדובר בתהליך הדרגתי שמשפחת האומנה הייתה שותפה לו מזה זמן.

קשיים הוריים זמניים

לעיתים ההורים הילד חווים תקופה קשה – בריאותית, נפשית, כלכלית – שמקשה עליהם לטפל בילד. בסיטואציות אלו, קרוב משפחה שכבר מעורב בחיי הילד יכול להפוך לדמות העיקרית שמחזיקה אותו עד שיציבות ההורים תוחזר.

מצבי משבר במשפחה

אשפוז פתאומי של הורה, מאסר, אלימות במשפחה, או אובדן פתאומי – מצבי קיצון שמצריכים פתרון מיידי. במקרים כאלו, קרוב משפחה שמוכן להיות שם הוא לרוב הפתרון המהיר והפחות מזיק לילד.

מצבים המצריכים יציבות ארוכת טווח

ישנם מקרים שבהם ברור כי ההורים לא יוכלו לחזור לתפקד כהורים מטפלים בטווח הנראה לעין. בסיטואציות אלו, אומנה אצל קרובי משפחה מאפשרת לילד לגדול בסביבה מוכרת ואוהבת, מבלי לנתק אותו לחלוטין מזהותו המשפחתית.

 

היתרונות של אומנת קרובים

לאומנה בתוך המשפחה יש יתרונות ברורים מנקודת מבטו של הילד, ולכן היא זוכה לעדיפות בחוק הישראלי:

  • שמירה על קשר משפחתי – הילד ממשיך לגדול עם אנשים שמכיר ואוהב
  • המשכיות תרבותית וזהותית – שפה, מסורות, ערכים ודת נשמרים
  • תחושת שייכות – הילד אינו מרגיש שנזרק לעולם זר
  • מעבר פחות מטלטל – אין 'ניתוק' חד מהסביבה המוכרת
  • קשר מובנה עם ההורי הילד – קרוב המשפחה לרוב מכיר גם את ההורים
  • פחות תחושת בושה חברתית – הילד גר 'אצל סבא וסבתא', לא 'אצל משפחה זרה'

 

האתגרים האפשריים באומנה בתוך המשפחה

לצד היתרונות, אומנת קרובים מגיעה עם מורכבויות ייחודיות שחשוב להכיר לפני שנכנסים אליה.

מורכבות רגשית בין דורית

כשסבא וסבתא, למשל, מקבלים את נכדם לאומנה, הם הופכים גם להורי האומנה של הילד – ועדיין נשארים הורים לבנם או בתם הביולוגיים. שתי מערכות יחסים אלו יכולות להתנגש: ציפיות, אשמה, ולחצים שמגיעים מכל הכיוונים.

גבולות בין תפקידים

קרוב משפחה שהפך לאומן עשוי להתקשות לשמור על גבולות ברורים. האם הוא מקבל החלטות כ"הורה"? כ"סבא"? עד כמה הוא מערב את ההורים הביולוגיים בהחלטות? גבולות אלו, כשהם מטושטשים, עלולים לפגוע ביציבות שהילד צריך.

לחץ מהמשפחה המורחבת

דעות שונות בתוך המשפחה הגדולה – מי תומך בהורי הילד, מי חושב שהאומן מגזים, מי מביע ספקות – עלולות להפוך לגורם לחץ משמעותי על המשפחה האומנת. ארגוני האומנה מסייעים למשפחות לנווט בתוך מורכבות זו.

הקשר עם ההורים הביולוגיים

כשהקרוב האומן מכיר את ההורי הילד, הוא עשוי למצוא את עצמו 'תקוע באמצע' – בין הרצון לשמור על הקשר, לבין הצורך לשמור על הילד. ניהול קשר זה דורש בגרות רגשית, גבולות ברורים, וליווי מקצועי.

 

איך מתבצע תהליך אישור אומנת קרובים?

גם כשמדובר בקרוב משפחה, תהליך האישור הוא מקצועי ומסודר. הוא אינו אוטומטי – ואינו קצר יותר רק בגלל הקשר המשפחתי.

הערכה ראשונית

גורמי הרווחה בוחנים את הקרוב כמועמד לאומנה: מצב בריאותי, עבר פלילי, יכולת כלכלית בסיסית, מקום מגורים ויחסים קיימים עם הילד. זוהי הצצה ראשונה לשאלה אם הקרוב יכול – לא רק רוצה – לשמש כמשפחת אומנה.

תהליך אבחון מעמיק

לאחר ההערכה הראשונית, מגיע שלב של מפגשים מעמיקים עם עובדת סוציאלית. היא מכירה את הבית, את בני המשפחה, ואת הדינמיקה הקיימת עם הילד. שלב זה עשוי לחשוף גם מורכבויות שלא תמיד גלויות על פני השטח.

הכשרה

גם קרובי משפחה שקיבלו ילד עוברים הכשרה – קורס שנועד להכין אותם לתפקיד הורה אומן, לצד תפקידם הקיים כקרוב. ההכשרה עוסקת, בין השאר, בהבנת הטראומה, בניהול קשר עם ההורים הביולוגיים ובשמירה על גבולות בריאים.

קבלת רישיון

עם סיום התהליך, הקרוב מקבל רישיון אומנה ממשרד הרווחה – בדיוק כמו כל משפחת מאגר. הרישיון תקף לשלוש שנים ומחודש בכפוף להערכה מחדש.

 

ליווי ותמיכה למשפחות אומנת קרובים

אחת הטעויות הנפוצות היא לחשוב שמשפחת אומנת קרובים לא צריכה עזרה – הרי היא מכירה את הילד, מכירה את הסביבה. בפועל, המורכבות הרגשית הייחודית של האומנה בתוך המשפחה מצריכה לעיתים תמיכה דווקא מוגברת.

  • מנחת אומנה אישית – עובדת סוציאלית שמבקרת בבית ומלווה את המשפחה
  • הדרכה הורית – כלים להתמודדות עם אתגרי הגידול הייחודיים
  • תמיכה רגשית – סיוע בניהול הרגשות המורכבים שמלווים את האומנה המשפחתית
  • קבוצות הורים – מפגשים עם משפחות אומנה נוספות
  • ליווי בניהול הקשר עם ההורים הביולוגיים
  • סיוע כלכלי – דמי החזקה חודשיים בהתאם למדיניות משרד הרווחה

 

ההבדל בין אומנת קרובים לאומנת מאגר

כדי להבין את מאפייני אומנת הקרובים, כדאי להשוות אותה לאומנת המאגר – הסוג האחר הנפוץ של אומנה בישראל:

 

מאפיין אומנת קרובים אומנת מאגר
קשר לילד קיים – בן משפחה אין – משפחה זרה
מקור המשפחה מתוך רשת המשפחה הקיימת מתוך מאגר משפחות מוסמכות
תחושת רצף לילד גבוהה – פנים מוכרות, סביבה מוכרת תלויה בהתאמה ובתהליך ההיכרות
מורכבות רגשית גבוהה יותר – גבולות בין תפקידים פחות שזורה ברקמת המשפחה המורחבת
עדיפות בחוק כן – עדיפות על פי חוק האומנה פתרון כשאין קרוב מתאים

 

חשוב להדגיש: גם אומנת מאגר היא מסגרת ערכית ואיכותית. השוואה זו אינה מטרתה לפסול אחת על חשבון השנייה, אלא להבהיר שלכל ילד ולכל מצב יש פתרון שונה – ולעיתים אין קרוב מתאים, ואומנת מאגר היא הבחירה הנכונה.

 

האם כל קרוב משפחה יכול להיות משפחת אומנה?

התשובה הקצרה היא: לא. הרצון אינו מספיק, גם כשהוא כן ואמיתי.

תנאי סף שחייבים להתקיים

באומנת קרובים, כל מקרה נבחן לגופו על ידי הגורמים המקצועיים. אין רשימה אחידה של תנאים קבועים – ההערכה היא אינדיבידואלית ומותאמת לנסיבות הספציפיות של הילד ושל הקרוב המועמד.

יכולת רגשית ומשפחתית

מעבר לתנאים הרשמיים, הגורמים המקצועיים בוחנים אם הקרוב מסוגל רגשית לעמוד בתפקיד. האם יש לו כוחות? האם היחסים הקיימים עם הילד בריאים? האם הוא מסוגל לנהל גבולות ברורים עם ההורים הביולוגיים?

טובת הילד – השיקול המרכזי

גם אם הקרוב רוצה ועומד בתנאים – אם לא ברור שמדובר בפתרון הטוב ביותר עבור הילד הספציפי הזה, לא יאושר. לעיתים, דווקא ההיכרות הקרובה מדי, או ההיסטוריה המשפחתית המסוימת, הם הסיבה שמשפחת המאגר תהיה בחירה טובה יותר.

 

איך מתחילים תהליך של אומנת קרובים?

אם אתם קרובי משפחה של ילד שזקוק לאומנה, ומבקשים לקחת אחריות – הצעד הראשון הוא פנייה לגורמי הרווחה המטפלים בילד.

שלב 1 – פנייה לשירותי הרווחה

פנו לעובדת הסוציאלית המטפלת בתיק הילד, או לשירותי הרווחה ברשות המקומית. הביעו את נכונותכם ובקשו להתחיל הליך הערכה.

שלב 2 – בדיקת התאמה

הגורמים המקצועיים יבחנו אתכם ואת הבית. שתפו פעולה בפתיחות – גם עם שאלות שמרגישות אישיות. המטרה היא לא לפסול, אלא לוודא שהפתרון אכן מתאים לילד.

שלב 3 – הכשרה ורישיון

עברו את קורס ההכשרה וקבלו רישיון אומנה. הרישיון הוא לא סיום הדרך – הוא תחילתה. לאחריו מגיע הליווי המתמשך שמלווה אתכם לאורך כל תקופת האומנה.

 

שאלות נפוצות על אומנת קרובים

מה ההבדל בין אומנת קרובים לאימוץ?

באומנת קרובים, ההורי הילד שומרים על האפוטרופסות החוקית ועל הקשר עם הילד. האומנה היא מסגרת זמנית מבחינת ההגדרה החוקית – גם אם נמשכת שנים רבות. באימוץ, לעומת זאת, הילד מנותק משפטית ממשפחתו והופך לחלק מלא מהמשפחה המאמצת. שני התהליכים שונים לחלוטין בהשלכותיהם המשפטיות והרגשיות.

 

האם קרובי משפחה יכולים להיות משפחת אומנה?

כן, ובתנאים מסוימים – אף בעדיפות על פני משפחה זרה. על הקרוב לעמוד בתנאי הסף הקבועים בחוק האומנה ולעבור תהליך הערכה והכשרה. הרצון לבד אינו מספיק – נדרשת גם יכולת, התאמה ומחויבות.

 

האם אומנת קרובים היא זמנית או קבועה?

מבחינה חוקית, האומנה מוגדרת כמסגרת זמנית. אך בפועל, השהות עשויה להימשך שנים רבות, ולעיתים עד בגרות ומעבר לה. אין לדעת מראש כמה זמן תימשך – זה תלוי בצרכי הילד, בתפקוד ההורים הביולוגיים ובהחלטות הגורמים המקצועיים.

 

האם משפחת אומנת קרובים מקבלת ליווי מקצועי?

כן. גם משפחת אומנת קרובים מקבלת מנחת אומנה אישית, הכשרה, ותמיכה שוטפת מהארגון המפעיל ומשירותי הרווחה. לרוב, הליווי מותאם למורכבות הייחודית של האומנה המשפחתית ולאתגרים שמלווים אותה.

 

איך מתחילים תהליך אומנה בתוך המשפחה?

הפנייה הראשונה היא לשירותי הרווחה הרלוונטיים – כלומר לעובדת הסוציאלית שמטפלת בתיק הילד, או לשירות הרווחה של הרשות המקומית. מאותה נקודה, הגורמים המקצועיים ינחו אתכם בשלבים הבאים.

 

האם יש תמיכה כלכלית לאומנת קרובים?

כן. כמו בכל סוגי האומנה בישראל, גם משפחת אומנת קרובים זכאית לדמי החזקה חודשיים ולמימון צרכים נוספים בהתאם לתוכנית הטיפול של הילד ולמדיניות משרד הרווחה. הסכומים אינם אחידים ונקבעים בהתאם לנסיבות.

 

לפעמים הבית שילד מחפש כבר קיים – הוא רק צריך מישהו שיפתח את הדלת

אם יש בחייכם ילד קרוב שזקוק לבית יציב, ואתם מרגישים שאולי אתם יכולים להיות הבית הזה – אל תמתינו. המערכת מעדיפה פתרון משפחתי, אבל היא לא יכולה לפעול בלי שתצעדו לקראתה.

 

אומנת קרובים היא לא החלטה קלה. היא מגיעה עם מורכבויות, עם שאלות, ועם רגשות שלא תמיד קל להכיל. אבל אתם לא נכנסים לזה לבד – ארגון שחר מלווה משפחות אומנת קרובים לאורך כל הדרך, מהרגע הראשון של הבירור ועד הרגעים הקשים שבאים אחר כך.

 

פנו אלינו לשיחת היכרות. נסביר לכם בדיוק מה התהליך כולל, מה מצפה לכם, ונעזור לכם להחליט אם זה הצעד הנכון עבורכם ועבור הילד.

ארגון שחר
ארגון שחר מתמחה באומנה בישראל ופועל להתאמת משפחות אומנה לילדים על פי רקעם הדתי והתרבותי, תוך מתן ליווי מקצועי והכשרה למשפחות האומנה.
מעוניינים להצטרף? יש לכם שאלות?
איך ארגון שחר מסייע לילדים בסיכון
מעל ל-850 ילדים​
מעל ל-20 שנות ניסיון
15 אנשי צוות​
פועלים ברחבי הארץ​
להגשת מועמדות מלאו את הפרטים