כשמוציאים משפחה שלמה של אחים מהבית, אחת השאלות הקשות ביותר שעומדות בפני אנשי המקצוע היא מה יקרה לקשר ביניהם. לפעמים אפשר למצוא משפחת אומנה אחת שיכולה לקלוט את כל האחים יחד. לפעמים – בגלל מספר הילדים, פערי הגילים, או הצרכים השונים של כל ילד – זה פשוט לא אפשרי. במצבים כאלה נבחנת לעיתים אפשרות שמכונה "אומנה בקהילה": שיבוץ האחים במשפחות אומנה נפרדות המתגוררות בסמיכות זו לזו, באותו קיבוץ, מושב, יישוב קהילתי או שכונה.
מדובר במונח שפיתחו בשנים האחרונות ארגונים מובילים בתחום האומנה, כדרך לתאר פתרון יצירתי: איתור כמה משפחות אומנה עבור כמה אחים באותו יישוב, כדי לשמור על הקשר ביניהם כשלא ניתן לשבץ אותם תחת קורת גג אחת. המאמר הזה מסביר מהו המודל, על מה הוא נשען, מה הוא כן ומה הוא לא, ומהם היתרונות והאתגרים שבו.
מהי אומנה בקהילה?
אומנה בקהילה היא מודל שבו כמה משפחות אומנה, המתגוררות בקרבה גיאוגרפית זו לזו בתוך אותה קהילה או יישוב קהילתי, קולטות כל אחת ילד אחד או יותר מתוך קבוצת אחים ואחיות. כל ילד משתלב במשפחת אומנה נפרדת, בהתאם לצרכיו ולהתאמה שנקבעה עבורו באופן פרטני – אך הקרבה בין הבתים מאפשרת, במקרים המתאימים, לשמור על קשר יומיומי ורציף בין האחים. הקשר הזה אינו פרט טכני. עבור ילד שהוצא מביתו, האח או האחות הם לרוב הדמות היחידה שנשארה מהחיים הקודמים – מי שמכיר את אותו בית, את אותו סיפור ואת אותם זיכרונות. כשהקשר נשמר, הילד לא נדרש להתחיל את זהותו מחדש, והמעבר למשפחת האומנה נעשה רך יותר. אחים שממשיכים להיפגש מדי יום, ללכת לאותו בית ספר ולחגוג יחד, שומרים על תחושת שייכות ורצף שקשה מאוד לשחזר בדיעבד.
חשוב להבהיר כמה נקודות יסוד:
- כל משפחת אומנה עוברת תהליך הערכה, הכשרה ואישור בפני עצמה, בדיוק כמו כל משפחת אומנה אחרת. אין "אישור קבוצתי" למשפחות רק בגלל שהן גרות באותה קהילה.
- האחים אינם מתגוררים באותו בית. הם גדלים במשקי בית נפרדים, כל אחד עם משפחת האומנה שלו, אך הקרבה הפיזית עשויה להקל על מפגשים סדירים.
- הקשר בין האחים נקבע לפי טובתם, גילם, מצבם הרגשי ותוכנית הטיפול – ולא באופן אוטומטי או קבוע מראש.
- הקהילה אינה מחליפה את הליווי המקצועי. מנחת האומנה, גורמי הרווחה והצוות הטיפולי ממשיכים ללוות כל משפחה וכל ילד לאורך כל הדרך.
ארגון שחר, בין הארגונים המובילים בתחום האומנה בישראל, מוביל את המודל הזה בשנים האחרונות. בפועל זה עובד כך: הארגון מאתר בקיבוץ, במושב או ביישוב קהילתי כמה משפחות שמוכנות לתהליך אומנה במקביל, ומשבץ אצל כל אחת מהן ילד אחר מאותה קבוצת אחים. התוצאה כפולה – כל ילד מקבל משפחה שמוקדשת לו ולצרכיו, והאחים ממשיכים לגדול במרחק הליכה זה מזה.
האם תמיד עדיף להשאיר אחים יחד?
התשובה הכנה היא: לא בהכרח, ולא באופן אוטומטי.
ד"ר סיגל קני-פז, במאמרה על השמה והתערבות עם קבוצות אחאים מנקודת מבט מודעת טראומה (מתוך אסופת מכון חרוב ומל"י "שבת אחים גם יחד", 2023), מציינת כי במקרים שבהם ידוע על פגיעה בין אחאים, אנשי מקצוע נוטים לראות בקשר כזה קשר שונה מקשר אחאי "רגיל", וממליצים לעיתים דווקא על הפרדה. יש גם להביא בחשבון מצבים שבהם אחד האחים נשא במשך שנים אחריות הורית כלפי אחיו הצעירים – תפקיד שיכול להיות עבורו גם מקור לחוסן ולתחושת משמעות, וגם עול שיש לבחון בזהירות.
בין השיקולים הרלוונטיים להחלטה:
- טיב הקשר הקיים בין האחים.
- פערי הגילים ביניהם.
- הצרכים הרגשיים והטיפוליים הייחודיים של כל ילד.
- רצונם של הילדים עצמם, בהתאם לגילם ולבשלותם.
- מידת המורכבות והעומס שקליטה של כמה ילדים יחד עשויה להטיל על משפחה אחת.
- יכולתה של כל משפחת אומנה להעניק לכל ילד מענה אישי ומספק.
חשוב להימנע מהצגת הפרדה בין אחים כ"כישלון". לעיתים, מגורים בבתים נפרדים לצד שמירה מכוונת ומלווה על הקשר הם דווקא החלופה המיטיבה ביותר עבור כל אחד מהילדים.
מתי עשויה להישקל אומנה בקהילה?
אומנה בקהילה עשויה להיבחן, בין היתר, במצבים הבאים:
- כאשר כמה אחים זקוקים למסגרת אומנה במקביל.
- כאשר לא נמצאה משפחה אחת שיכולה לקלוט את כל האחים יחד.
- כאשר קיים שיקול מקצועי מובהק לשמר קרבה וקשר שוטף בין האחים.
- כאשר קיימת קהילה – קיבוץ, מושב, יישוב קהילתי או שכונה – שבה כמה משפחות מוכנות ומתאימות לעבור תהליך אומנה במקביל.
חשוב להדגיש: אלה אינם תנאי סף מוחלטים, אלא נסיבות שמעלות את האפשרות לבחינה. כל החלטה מתקבלת בסופו של דבר על בסיס פרטני, ילד-ילד, על ידי גורמי המקצוע הרלוונטיים – מנחת האומנה, מפקחת האומנה המחוזית וגורמי הרווחה – ובכפוף לטובתו של כל ילד.
איך פועל המודל בפועל
באופן כללי, תהליך של אומנה בקהילה עשוי לכלול את השלבים הבאים:
- איתור מספר משפחות באותה קהילה שמעוניינות ומתאימות לתהליך אומנה.
- בדיקה, אבחון והכשרה פרטניים לכל משפחה – בדיוק כפי שכל משפחת אומנה עוברת, ללא קשר לשאלה אם היא חלק ממערך קהילתי.
- הערכת הצרכים של כל אחד מהילדים בנפרד.
- התאמה נפרדת בין כל ילד לבין משפחת האומנה המתאימה לו ביותר.
- תכנון אופן הקשר בין האחים – תדירות המפגשים, האופן שבו הם מתקיימים, ומעורבות הגורמים המקצועיים בכך.
- ליווי מקצועי שוטף, הכולל תיאום בין מנחי האומנה של המשפחות השונות, גורמי הרווחה ומסגרות החינוך.
- מעקב מתמשך אחר ההשפעה של הקשר האחאי על כל אחד מהילדים, והתאמת תדירות ואופי המפגשים לאורך זמן, בהתאם לצרכים המשתנים.
אין מדובר בתהליך אחיד וקבוע מראש – הוא מותאם למאפיינים הספציפיים של כל מקרה.
תפקידה של הקהילה
קהילה תומכת – קיבוץ, מושב או שכונה שבה חיות כמה משפחות אומנה בקרבה – עשויה לספק יתרונות ממשיים: תחושת שייכות, רשת אנושית מוכרת, נגישות מעשית למפגשים בין האחים, והפחתת תחושת הבידוד שמשפחות אומנה עלולות לחוות בתחילת הדרך.
לצד זאת, תמיכה קהילתית חייבת להתקיים תוך שמירה קפדנית על גבולות ברורים:
- שמירה על פרטיות הילדים וסודיות המידע אודותיהם.
- הימנעות מרכילות, מתיוג הילדים בקהילה, או מיחס שונה כלפיהם.
- כיבוד מלא של הקשר עם משפחת הילד, ואי-שיפוטיות כלפיה.
- שמירה על עצמאותה המלאה של כל משפחת אומנה בקבלת ההחלטות היומיומיות שלה.
תמיכה הדדית בין המשפחות עצמן – שיתוף בהתמודדויות כלליות, סיוע במצבים יומיומיים, תחושת שותפות – יכולה להיות משמעותית, אך היא אינה מחליפה ליווי מקצועי, ואינה כוללת שיתוף מידע אישי או טיפולי ללא הרשאה. משפחת אומנה אחת אינה מחליפה איש מקצוע, ואין לקבל החלטות טיפוליות הנוגעות לילד באופן קהילתי או עצמאי.
תפקידן של משפחות האומנה
כל משפחת אומנה, בין אם היא חלק ממערך קהילתי ובין אם לאו, נדרשת קודם כול לספק לילד שבביתה בית יציב ובטוח, שגרה עקבית, יחס אישי ומענה לצרכיו הספציפיים, תוך שיתוף פעולה מלא עם גורמי המקצוע וכיבוד זהותו, עברו וקשריו המשפחתיים.
חשוב להדגיש: הרצון לשמר את הקשר בין האחים אינו יכול לבוא על חשבון הצרכים הייחודיים של כל ילד בנפרד. כל ילד צריך להיות מוכר, ראשית לכול, כאדם עצמאי – ולא רק כחלק מקבוצת אחים.
הקשר עם משפחת הילד
אומנה בקהילה, כמו כל צורת אומנה אחרת, אינה מבטלת את מקומה או את חשיבותה של משפחת הילד. הילד ממשיך לשאת עמו את זהותו, את סיפור חייו ואת קשריו המשפחתיים. מפגשים עם הורי הילד או עם קרובי משפחה אחרים ממשיכים להתקיים בהתאם להחלטות הגורמים המוסמכים – בית משפט או ועדת תכנון טיפול והערכה – ולא בהתאם לרצון המשפחות האומנות או הקהילה.
הקהילה כולה נדרשת לכבד את משפחת הילד ולהימנע מיחס שיפוטי כלפיה. שימור הקשר בין האחים הוא רק חלק אחד מתוך מכלול רחב יותר של קשרים משפחתיים שיש לבחון עבור כל ילד.
תפקיד הצוות המקצועי
מספר גורמים מעורבים בליווי מקרים של אומנה בקהילה, בהם:
- מנחי אומנה ועובדים סוציאליים.
- המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית.
- גורמי טיפול רגשי, כאשר נדרש.
- מסגרות החינוך שבהן לומדים הילדים.
- גורמי בריאות, במקרים הרלוונטיים.
הצוות המקצועי אחראי, בין היתר, על בחינת טובתו של כל ילד בנפרד, בניית תוכנית טיפול מותאמת, הדרכת משפחות האומנה, תיאום בין המשפחות השונות, מעקב שוטף אחר הקשר בין האחים וזיהוי קשיים בזמן אמת.
יתרונות אפשריים
- אפשרות לשמר קרבה גיאוגרפית וקשר שוטף בין אחים, גם כשלא ניתן לשבצם תחת קורת גג אחת.
- שילוב כל ילד במשפחה שיכולה להקדיש לו יחס אישי ומענה מלא לצרכיו.
- חיזוק אפשרי של תחושת הרציפות והשייכות של הילדים.
- יצירת רשת תמיכה בין משפחות האומנה עצמן, שעוברות תהליך דומה במקביל.
- צמצום תחושת הבדידות שמשפחות אומנה עלולות לחוות, בפרט בתחילת הדרך.
חשוב לנסח יתרונות אלה בזהירות: הם "עשויים" לבוא לידי ביטוי, ולא מובטחים בכל מקרה. התאמת המודל תלויה תמיד בנסיבות הספציפיות של כל משפחת ילדים.
אתגרים ומורכבויות
- שמירה על פרטיות בתוך קהילה קטנה, שבה אנשים מכירים זה את זה.
- הצורך לקבוע גבולות ברורים בין המשפחות, כדי שכל אחת תוכל לתפקד באופן עצמאי.
- הבדלים אפשריים בסגנונות הורות ובשגרה המשפחתית בין הבתים השונים.
- אפשרות להשוואות או לקנאה בין האחים, בפרט כשקצב ההסתגלות שלהם שונה.
- הצורך לקבוע את תדירות המפגשים המתאימה, ולבחון את השפעתם על מצבם הרגשי של הילדים.
- תיאום מורכב בין כמה משפחות וגורמי מקצוע במקביל.
- חשש מתיוג הילדים בתוך הקהילה.
- הצורך המתמיד להבטיח שכל ילד יקבל מקום אישי ונפרד, ולא רק זהות של "אחד מקבוצת האחים".
אתגרים אלה אינם מבטלים את הערך הפוטנציאלי של המודל, אך הם מחייבים תכנון קפדני, ליווי מקצועי צמוד ובחינה מתמשכת של כל מקרה.
כיצד נבחרות המשפחות?
כל משפחה עוברת תהליך פרטני משלה – גם כאשר כמה משפחות מאותה קהילה פונות במקביל. התהליך כולל פנייה ראשונית, קבלת מידע, בדיקת תנאי סף בהתאם לחוק ולנהלים, פגישות היכרות והערכה, בחינת המערכת המשפחתית, הכשרה ייעודית לקראת אומנה, ולבסוף תהליך התאמה והשמה, ולאחריו ליווי מקצועי מתמשך.
חשוב שלא ליצור רושם מוטעה כאילו קבוצת משפחות מתקבלת "באופן אוטומטי" רק בשל השתייכותה לאותה קהילה. כל משפחה נבחנת לגופה, ולא כל משפחה בקהילה נתונה בהכרח תעמוד בקריטריונים.
חשיבות ההתאמה האישית
גם במסגרת מודל קהילתי, ההתאמה הסופית תמיד נעשית בין ילד מסוים למשפחה מסוימת. בין הגורמים הנשקלים: גיל הילד, צרכיו הרגשיים, מצבו הבריאותי, מסגרת החינוך שלו, קשריו עם אחיו, הרכב משפחת האומנה, גילם של ילדים ביולוגיים בבית האומנה (אם ישנם), ורצונו של הילד עצמו, בהתאם לגילו ולבשלותו.
שאלות נפוצות
מהי אומנה בקהילה? מודל שבו כמה משפחות אומנה, המתגוררות בקרבה זו לזו באותה קהילה, קולטות כל אחת ילד מתוך קבוצת אחים, תוך שמירה על קשר ביניהם ככל שהדבר מתאים.
האם מדובר בסוג אומנה המוגדר בחוק? לא. המונח אינו מופיע בחוק אומנה לילדים ואין לו הגדרה רשמית ואחידה במשרד הרווחה. מדובר במודל עבודה שפיתחו ארגונים מפעילים, הנשען על עקרונות כלליים בחוק בדבר מניעת הפרדת אחים וקרבה למשפחת הילד.
למי עשויה להתאים אומנה בקהילה? לקבוצות אחים שלא נמצאה עבורן משפחה אחת שיכולה לקלוט את כולם, כאשר קיים שיקול מקצועי לשמר קרבה וקשר ביניהם, וכאשר קיימת קהילה עם כמה משפחות מתאימות.
האם כל האחים גרים יחד באותו בית? לא. כל ילד גדל במשפחת אומנה נפרדת. הקרבה היא גיאוגרפית וקהילתית, לא מגורים משותפים.
מדוע חשוב לשמור על קשר בין אחים? מחקרים מצביעים על כך שקשר אחאי רציף עשוי לתרום לתחושת השייכות, ליציבות הרגשית ולתהליכי ההסתגלות של ילדים שהוצאו מביתם, ולהוות עבורם גורם חוסן.
האם תמיד נכון להשאיר אחים יחד? לא בהכרח. ההחלטה תלויה בטיב הקשר בין האחים, בגילם, בצרכיהם הרגשיים והטיפוליים, וברצונם. במקרים של פגיעה בין אחאים, ייתכן שדווקא הפרדה תהיה הפתרון הנכון.
האם כל משפחת אומנה עוברת תהליך אבחון נפרד? כן. כל משפחה עוברת הערכה, בדיקה והכשרה בפני עצמה, ללא קשר לשאלה אם היא חלק ממערך קהילתי.
כיצד נקבעת המשפחה המתאימה לכל ילד? בהתאם לצרכיו הרגשיים, גילו, מצבו הבריאותי, קשריו עם אחיו, הרכב משפחת האומנה ורצונו שלו, בהתאם לגילו ולבשלותו.
איזה ליווי מקבלות המשפחות? ליווי אישי ושוטף ממנחת אומנה (עובדת סוציאלית), בתיאום עם גורמי הרווחה, מסגרות החינוך וגורמי טיפול נוספים במידת הצורך.
כיצד נשמרת פרטיות הילדים בתוך הקהילה? באמצעות שמירה קפדנית על סודיות המידע, הימנעות מרכילות ומתיוג, וגבולות ברורים בין המשפחות, לצד הנחיה מקצועית מתמשכת בנושא.
האם משפחות שאינן מתגוררות בקיבוץ או במושב יכולות להשתתף במודל? כן. המודל אינו מוגבל לצורת יישוב מסוימת – הוא עשוי להתאים גם לשכונה עירונית או למסגרת קהילתית מאורגנת אחרת, ובלבד שקיימת קרבה גיאוגרפית מתאימה בין המשפחות.
כיצד מתחילה קהילה המעוניינת לבדוק התאמה לתהליך? באמצעות פנייה לארגון אומנה מוכר, לצורך קבלת מידע ראשוני ובדיקת התאמה – ללא כל התחייבות בשלב זה.
כל מקרה נבחן לגופו, ובכל שלב ההחלטות מתקבלות על ידי גורמי המקצוע המוסמכים, בהתאם לטובתו של כל ילד וילדה.
סיכום
אומנה בקהילה היא ניסיון מעשי, שפיתחו ארגונים מפעילים בישראל, לתת מענה לאתגר אמיתי: מה קורה כשיש כמה אחים שזקוקים למסגרת אומנה, ולא ניתן למצוא משפחה אחת שיכולה לקלוט את כולם. המודל אינו מסגרת המעוגנת בחוק, אך הוא נשען על עקרונות שהחוק כן מכיר בהם – החתירה למניעת הפרדת אחים, והעדפת קרבה לרקע המשפחתי והקהילתי של הילד.
עם זאת, המודל אינו פתרון פשוט או אוטומטי. הוא מחייב בחינה פרטנית של כל ילד וילדה, תהליך הערכה נפרד לכל משפחה, ליווי מקצועי צמוד, ותשומת לב מתמדת לגבולות, לפרטיות ולצרכים המשתנים של כל אחד מהאחים. לא בכל מצב שמירה על קשר תכוף בין אחים היא האפשרות הנכונה, וגם כשהיא כן – היא תמיד כפופה לטובתו הפרטנית של כל ילד.
אם אתם מתגוררים בקהילה – קיבוץ, מושב, שכונה או יישוב קהילתי – ומעוניינים לשמוע האם אומנה בקהילה עשויה להתאים למשפחתכם או לקבוצת משפחות נוספות מהסביבה שלכם, נשמח לקיים שיחת היכרות ראשונית עם צוות מקצועי, לצורך קבלת מידע ובחינת התאמה. גם הנהגות של יישובים המעוניינות להבין את המודל לעומק מוזמנות לפנות אלינו לשיחה ראשונית, ללא כל התחייבות.