"פעם, לפני שניב נכנס אלינו הביתה, לא באמת הבנו מה זה אומר. רק עכשיו, כשאני מסתכלת אחורה על כל מה שעברנו בשנים האלה, אני מבינה איזו דרך עברנו ולאן הגענו… אני חושבת שזו שליחות, זו אחריות שלנו כחברה לעזור ולהיות שם אחד בשביל השני. כולם מרוויחים מזה."
אלון: "אמרו לנו שבאופן תיאורטי הוא יכול לעזוב אותנו ולחזור למשפחה שלו או שיגיע לגיל 18 ויפרוש כנפיים. הכנתי את עצמי לכך שזה יכול להיגמר כי ההורים עוברים איזשהו תהליך ותמיד התקווה היא שהוא יחזור לגור עם ההורים שלו ואנחנו זוכרים את זה. אבל אני יודע שכל מה שהוא ראה וקיבל אצלינו בבית, ישאר איתו לנצח ואני יודע שכל מה שקבלתי ממנו ומהחוויה הזו, ילך איתי תמיד.
היום אנו מחוברים אליו מאוד והוא מחזיר אהבה ויודע לעשות זאת באופן מאוד אמיתי. לפני יומיים השכבתי אותו לישון, הוא חיבק ואמר: "אבא, אני אוהב אותך!" זה היה כל כך מרגש ואמיתי! בשבילי, אומנה היא לונה פארק, יכול להיות שבוע של קושי אבל מספיק שיש משפט אמיתי כזה, שהוא מתכוון לו בשיא הרצינות וזה שווה הכל".