שאלות ותשובות על משפחות אומנה
כל מה שרציתם לדעת על אומנה ולא העזתם לשאול
על מנת להיות משפחת אומנה, יש לעמוד בתנאי הסף של משרד הרווחה. בנוסף, צריך להיות בעלי הכנסה קבועה, מקום בבית ופניות מבחינת שעות עבודה.
חוק האומנה שנחקק ב2016 בישראל, קובע כי על מנת להיות הורה אומנה יש לעמוד בתנאים הבאים:
– תושב ישראל
– בגילאי 25-55
– יודע קרוא וכתוב ובעל 10 שנה"ל לפחות
– בעל בריאות פיזית ונפשית תקינה
– לפחות אחד מבני הזוג בעל הכנסה קבועה
– מקום בבית (ובלב)
– ללא רישום פלילי
– עדיף שילד האומנה יהיה הילד הכי צעיר בבית
אומנה היא בהגדרתה מצב זמני, כלומר שלא ניתן לדעת מראש עד מתי האומנה תמשך כי זמן האומנה תלוי בשני פרמטרים- מצבו של הילד ותפקוד ההורים שלו. ישנן אומנות שהם עם צפי לטווח קצר- כלומר שנה, שנתיים וישנם אומנות שבהן הצפי הוא לטווח ארוך יותר אך בכל מקרה לא ניתן לדעת בוודאות מתי הן יסתיימו. בכול מקרה האומנה מסתיימת באופן רשמי כשהילד מגיע לגיל 18.
אנו בארגון שחר מאמינים כי כל ילד זקוק למבוגר שיפתח את הלב והבית עבורו ולכן אין כל מניעה להורה גרוש/יחידני להיבדק כהורה אומנה. במהלך הבדיקה, אנו מעריכים את הכוחות ואת מעגלי התמיכה של כל הורה וביחד מקבלים החלטה האם הדבר מתאים.
ברוב המקרים לילד באומנה יש קשר עם הוריו הביולוגים או חברי משפחה אחרים (סבים, דודים). הקשר הוא חשוב ומשמעותי עבור הילד ולכן אנו עושים כל שביכולתינו לשמר את הקשר תוך שמירה על מוגנות הילד ומשפחת האומנה. החלטות על תדירות הקשר ואופיו (קשר פתוח או במרכז קשר) מתקבלות על ידי בית המשפט ולשכת הרווחה.
ישנו תהליך ארוך לפני שהילד מגיע לבית משפחת האומנה. המשפחה מקבלת מידע מקיף על הילד ועל צרכיו טרם קבלת ההחלטה לקבלו כילד האומנה.
מרגע שמשפחה מחליטה כי היא רוצה להתחיל בתהליך, היא צריכה להעביר אישורים ושאלונים ולעבור תהליך אבחון אשר כולל שלושה מפגשים בבית.
משך התהליך לוקח כשלושה חודשים.
לאחר מכן אנו עושים תהליך התאמה מדוייקת בין ילד האומנה לבין משפחת האומנה ולכן יכול להיות שילד האומנה יגיע למשפחה מיד לאחר קבלת האישור וייתכן שזה ייקח מספר שבועות/ חודשים. תלוי גם ברצון הספציפי של המשפחה.
כל משפחת אומנה מקבלת דמי החזקה חודשיים עבור כל אחד מילדי האומנה שבטיפולה. סכום כסף זה נועד לסייע למשפחה בכלכלתו של ילד האמונה והוא כולל מזון, ביגוד, ציוד וכ"ו.
הסכום משתנה בין אומנה רגילה לטיפולית והוא נע בין 2100-4200 ₪ (נכון לשנת 2021).
בנוסף, משפחת האומנה מקבלת סיוע כספי נוסף עבור הצרכים הטיפוליים של הילד כפי שנקבעו בתוכנית הטיפול שלו עבור טיפולים רגשיים, צרכים לימודיים ועוד.
מחוז מרכז- אומנה טיפולית, מחדרה עד גדרה כולל אזור השומרון, 20 אנשי צוות, רח העובדה 11 ראש העין.
מחוז ירושלים- אומנה רגילה וצרכים מיוחדים, מטה בינימין, ירושלים- אשדוד, אשקלון, 15 אנשי צוות יד חרוצים 4 ירושלים.
מחוז צפון- אומנה טיפולית, מרמת הגולן כולל ועד חדרה, 12 אנשי צוות, יוקנעם המושבה.
1. אימוץ הוא מצב קבוע, אומנה היא מצב משתנה
בניגוד לאימוץ בו הילד עובר למשפחה באופן קבוע, אומנה הוא מצב זמני בו הילד שוהה בבית המשפחה כל עוד הוא לא יכול לגדול אצל הוריו. במידה וההורים עוברים תהליך שיקומי ומתקבלת ההחלטה כי הם כשירים לגדלו, הילד יחזור לביתם.
2. קשר עם ההורים הביולוגים
באומנה בניגוד לאימוץ, בו הילד לא נמצא בקשר עם הוריו הביולוגים ואף משנה את שם משפחתו, באומנה הילד ממשיך להיות בקשר עם הוריו ועם משפחתו הביולוגית במפגשים מסודרים ומפוקחים המשמרים את הקשר של הילד עם הוריו.
3. ליווי ותמיכה
כשילד מאומץ, הוא עובר למשפחתו המאמצת ומלבד מספר חודשים ספורים בהתחלה, המשפחה לא מקבלת ליווי ותמיכה מהמדינה.
לעומת זאת, משפחת אומנה מקבלת ליווי, תמיכה והחזקה הן ברמה הכלכלית והן ברמה הרגשית לאורך כל שהותו של הילד במשפחה.
על פי חוק האומנה שנחקק ב2016, להורי אומנה יש סמכות לקבל החלטות על חיי היום יום של ילד האומנה כמו, היכן ילמד, פעילויות בשעות אחה"צ, טיסות קצרות לחו"ל וכ"ו. ישנם מספר נקודות בהם הורה האומנה לא יכול לקבל את ההחלטה על ילד האומנה וההחלטה נשארת בסמכות ההורים הביולוגים או בית המשפט ולשכת הרווחה. הורי האומנה לא יכולים להיות אפוטרופסים לרכוש אך יכולים להיות אפוטרופסים לגוף במקרים מיוחדים, על פי החלטת בית המשפט.
לכל ילד ומשפחת אומנה מתמנה מנחת אומנה שהיא עובדת סוציאלית בארגון שחר.
אותה מנחה מכירה את הילד ואת משפחת האומנה ובונה תוכנית טיפול בשיתוף עם הורי האומנה ולשכת הרווחה האחראית על הילד. בתוכנית הטיפול נקבעים המענים הטיפוליים שהילד מקבל כמו טיפול רגשי, טיפולים פרא-רפואיים, חונכות או עזרה לימודית- בהתאם לצורכי הילד
כאשר מדובר באומנת קרובים תהליך אבחון המשפחה הינו מקוצר, וזאת מאחר וקיימת היכרות קודמת בין הילד למשפחה האומנת. התהליך כולל- מילוי טפסים, בדיקת רישום פלילי, בדיקת מצב בריאותי של כל בני הבית, שני מפגשים הכוללים גם ביקור בית והיכרות עם כל בני הבית.
לא קיים אומנת אם ילד, או אומנת משפחה.
אין בעיה עקרונית לכך, תהליך אבחון משפחה לאומנה הינו מעמיק ובודק את תפקוד המשפחה בכללותה. במידה וקיימת בעיה כלשהי לאחד מבני המשפחה הנושא נבדק מול בני המשפחה באופן פתוח ורחב.
תהליך קבלת הילד לאומנה, לאחר קבלת הרישיון לאומנה, עשוי להיות מהיר, כמה חודשים, וגם ארוך, שנה וחצי ומעלה. תלוי ברצון המשפחה ובהתאמת הילד/ה.
המושג הנכון הוא "אומנת קרובים".
אומנת קרובים – כשקרובי המשפחה של ילד/ת האומנה הופכים להיות משפחת אומנה לילד.
עפ"י חוק האומנה, הגיל המינימלי לקלוט ילד/ת אומנה הוא 25 שנים.
אומנת חירום הינה מסגרת חירומית לכל דבר, והיא מופעלת ונתמכת ע"י שירותי האומנה. מדובר במשפחה אשר פנויה לקלוט בכל רגע נתון ילד/ה תינוק/ת לפרק זמן מוגבל, עד למעבר למסגרת יציבה- משפחה אומנת קבועה או פנימייה. המשאבים הניתנים לאומנת חירום הינם מוגברים ואינטנסיביים.
צו נזקקות ניתן בבית המשפט לנוער, במסגרתו ישנם שני מצבים- צו השגחה בקהילה וצו הוצאה ממשמורת. ילדים אשר הוצאו מביתם בצו בית משפט הם תחת צו הוצאה ממשמורת.
בארגון שחר לא קיימת היום משפחת קלט.
כל אומנת קרובים זה סיפור אחר, לרוב ההחלטה למעבר לאומנה קרובים היא משותפת של ההורים, המשפחה האומנת, הילד והרווחה.
משפחה אומנת לא יכולה להיות אפוטרופוס לרכוש על ילד האומנה, לעיתים ממנים את המשפחה האומנת לאפוטרופוסים לגוף נוספים להוריו של הילד. הוריו של הילד ממשיכים להיות אפוטרופוסים עליו, אלא אם הוחלט על ידי בית המשפט למנות גורם חיצוני.
באומנה טיפולית מקבלים דמי אומנה קבועים ישירות ממשרד הרווחה. בנוסף, לכל ילד נבנית תכנית טיפול אישית הכוללת גם החזרים שונים או מימון מטעם ארגון האומנה. לדוגמא- טיפול רגשי, אבחונים שונים, הוראה מתקנת וכדומה. תכנית הטיפול שונה ומותאמת באופן אישי לכל ילד, ולכן ההחזרים אינם קבועים.
אין הבדל בתהליך האבחון לאומנה טיפולית או לאומנה רגילה.
חשוב להבין את סוגי האומנה השונים – אומנה רגילה, טיפולית וצרכים מיוחדים. בהתאמה לכך, לבחור ארגון אומנה אשר עוסק בתחום בו רציתם. בנוסף, יש לקחת בחשבון את המקצועיות של ארגון האומנה, ותק וכדומה.
חשוב לבדוק את המניעים האישיים שלכם, מאיפה מגיע הרצון? מה זה מעורר בכם? האם אתם מוכנים להכניס אליכם הביתה ילד ובכך לשנות את המבנה המשפחתי הקיים? האם אתם מוכנים לעבוד בשיתוף פעולה עם ארגון האומנה והרווחה? מעבר לכך, חשוב לחשוב ולדייק, מעבר לנתינה העצומה שבדבר, מה אתם יכולים להרוויח מכך שאתם מגדלים ילד באומנה.
רוצים לשאול שאלה?
פנו אלינו בוואטסאפ למספר
0509960010
או שלחו מייל ל- mayaw@shahar.org.il
ונציגה מטעמנו תשמח לענות לכם על כל שאלה!
